מהי הכלה והשתלבות בחינוך?

אם נסתכל על השינויים שעוברים על מערכת החינוך הישראלית נראה שהם לא שונים מהשינויים שעוברים על מערכות חינוך בכל העולם, במיוחד כאשר בוחנים את ההיבט של הכלה והשתלבות בחינוך. בעבר הסתכלו על כיתות לימוד כמקשה אחת אשר יש לעצבה בהתאם למטרות ברורות וקבועות מראש, אך כיום יודעים כי הדבר אינו נכון וכי בכל כיתה ישנם תלמידים מגוונים ושונים זה מזה אשר דורשים יחס מעט שונה. בשנת 2018 הועבר במדינת ישראל תיקון לחוק החינוך המיוחד אשר מאפשר להורים לבחור את מוסד הלימודים של ילדיהם וזאת במטרה להרחיב את השתתפותם של ילדים שונים ובעלי צרכים ולצמצם את הדרתם ממערכת החינוך בשלב הראשון, מתוך תקווה שהדבר יביא גם לשילובם הרחב יותר באוכלוסייה הכללית. התפיסה הרווחת כיום אם כך היא כי זוהי זכותם של כל ילדה וילד ללמוד עם בני גילו בתוך מערכת חינוך אחת שמספקת לכולם את הכלים המתאימים לצרכיהם.

במילים פשוטות יותר, החזון כיום הוא לאפשר לילדים עם מוגבלויות ולילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב במערכת החינוך ולהשתלב כחלק אינטגרלי במערכת החינוך ה"רגילה". במאמר זה נספק הצצה למה זה אומר בכלל הכלה והשתלבות בחינוך ונשים דגש במיוחד על תוכניות שזמינות כבר כיום למנהלים ולרכזות כחלק ממערכת גפ"ן של משרד החינוך.

מה זה אומר הכלה והשתלבות בחינוך והאם יש הבדל בין הכלה והשתלבות בגן הילדים לבין הכלה והשתלבות בחינוך העל יסודי והיסודי?

בני האדם הם יצורים אשר ניזונים מהחברה ומתעצבים באמצעותה ולכן הרעיון שעומד מאחורי ניסיונות ההכלה וההשתלבות במערכת החינוך הוא פשוט – לחבר בין כל הילדים בצורה הרמונית ובונה על אף ההבדלים ביניהם. הדגש העיקרי שניתן בתיקון החוק שנעשה בשנת 2018 היה על שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים, אך מעבר לכך מדובר על שינוי עמוק יותר שהמערכת עשתה אשר מעיד על שינוי עקרוני בתפיסה של התלמיד כאינדיבידואל. חלק מהשינוי אפשר לראות בכך שנוצרו תוכניות ייעודיות להכלה והשתלבות בגני הילדים ותוכניות ייעודיות להכלה והשתלבות בעבור כל שכבת גיל, אך כדי להבין בצורה הטובה ביותר מה זה אומר הכלה והשתלבות בחינוך יש להסתכל על הנושא במבט רחב יותר:

-המישור החוקתי – כחלק מהתיקון ניתנה להורים אפשרות לבחור את מסגרת הלימודים של ילדיהם, אך נעשה גם שינוי רוחבי יותר במערך ועדות ההשמה וזאת על ידי הפיכתן לוועדות זכאות ואפיון יותר מאשר היותר ועדות השמה פר אקסלנס.

- המישור הרעיוני – הראייה הכוללת של משרד החינוך בכל הקשור להכלה והשתלבות בחינוך השתנתה במאה שמונים מעלות ובמקום העברת ההתמודדות עם ילדים בעלי צרכים למוסדות ייעודיים, הניסיון כיום הוא לשלבם כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך הרגילה.

- המישור הפרקטי – זהו המישור שבו נעשות הפעולות החשובות באמת שמייצרות את השינוי בשטח. באמצעות הקמה של מאגר תוכניות הכלה והשתלבות רשמי שהוקם על ידי משרד החינוך, כל בית ספר יכול לבחור את תוכניות ההשמה וההכלה שמתאימות לצרכיו. וזאת כאמור על ידי התאמה מלאה של התוכניות המוצעות כך שהכלה והשתלבות בחינוך היסודי לא תהיה זהה לתוכניות ההכלה וההשתלבות בחינוך העל יסודי.

כיצד נראית ההכלה וההשתלבות בחינוך ביסודי בפועל?

לרעיון של הכלה והשתלבות בחינוך קיימים פרצופים רבים, אך אנחנו רוצים להתמקד בעיקר במישור הפרקטי שהצגנו קודם לכן. במערכת גפ"ן של משרד החינוך אפשר למצוא כיום מאגר רחב של תוכניות ייעודיות שמסייעות לצוותי ההוראה לשלב תלמידים בצורה פרודוקטיבית ומותאמת. חלק מהתוכניות שמות את הדגש על מתן כלים פרקטיים למורים כדי שאלו ידעו כיצד לייצר סביבה מכילה ותומכת, אך חלק אחר מהתוכניות מובנה סביב סדנאות פרקטיות ומעשיות שבהן משתתפים הילדים והמורים יחד.

מעגלי א.ב.י הם דוגמה אחת לתוכנית הכלה והשתלבות בחינוך אשר מטרתה העיקרית היא יצירת אקלים חינוכי מיטבי בכיתה באמצעות שימוש בכלים אומנותיים. בהתאם לשכבת הגיל של הילדים אנחנו מתאימים את התוכנית לרמתם וזאת כדי לא לייצר מצב של לחצים מיותרים. הרעיון המרכזי שעומד בבסיס התפיסה החינוכית שלנו הוא לאפשר לתלמידים לבטא את עצמם בדרכים שהם לאו דווקא מתבטאים בהם בחיי היום יום. הדגש שאנחנו שמים הוא על יצירת מרחב מאפשר ומזמין שבו כל תלמיד ותלמידה יכולים להתחבר לעצמם ולהביא את עצמם החוצה בצורה בטוחה ומעצימה.

לקריאה נוספת (באנגלית) על איך יצירת אקלים חינוכי מיטבי משפרת לתלמידים בביצועים וגם באיכות חייהם. לפרטים נוספים על סדנאות ההכלה וההשתלבות של מעגלי א.ב.י – צרו איתנו קשר עוד היום.

המאמר נכתב על ידי אבי ריינשטיין