סדנאות למורים בנושא אקלים חינוכי מיטבי

הפילוסוף מרטין בובר עסק רבות בשאלות של חינוך ושל ההשפעה הסביבתית על האדם. באחד מחיבוריו המפורסמים הוא מדבר על מה שנקרא "פראקסיס", המציאות הסובבת את האדם, אך הוא בוחן את ההשפעה שיש לאותו פראקסיס על ההתפתחות של האינדיבידואל. בובר מאמין כי לצורה שבה אנו חיים ולחברה שסובבת אותנו יש השפעה ישירה על התפתחותנו ועל הצורה שבה אנחנו תופסים את העולם. אפשר לראות דוגמה לכך בחקלאי שעובד כל יום בשדה וכתוצאה מכך שריריו מתנפחים, אך דוגמה שיותר רלוונטית לענייניו היא ישיבה בכיתה. כאשר התלמידים יושבים בשורות מתפתחת אצלם תודעה היררכית מסוימת, אך כאשר נושיב אותם במעגל ונשבור את ההיררכיה המקובלת, נייצר אצלם מצב תודעתי חדש שיאפשר להם לבטא את עצמם בדרכים אחרות. סדנאות ליצירת אקלים חינוכי מיטבי למורים וצוותים מבית מרכז א.ב.י, מביאים משב רענן לפדגוגיה המקובלת ובעזרת כלים אומנותיים אנחנו לומדים כיצד לאפשר לתלמידים להתבטא בדרכים שהן לאו דווקא לוגיות ושפתיות. במהלך הסדנה נתנסה במגוון של דרכי ביטוי ונבין אפשר לייצר אקלים חינוכי מיטבי בעזרת הנגשה של כלים פרקטיים. לא זאת ועוד, היות הסדנה חוויתית ומגבשת, מתאפשר לצוותים לעבור בעצמם תוך כדי הלימוד תהליך חיבור, ערבוב והתנסות משותפת עם אנשי צוות מגוונים, מה שמייצר אקלים חינוכי מיטבי וגיבוש בתוך הצוות עצמו.

סדנאות האקלים החינוכי מיטבי למורים של מעגלי א.ב.י נכללות במערכת גפ"ן של משרד החינוך והן מיועדות גם בעבור התלמידים (תוכנית מספר 1523) וגם בעבור צוותי ההוראה (תוכנית מספר 21266). לפרטים נוספים על הסדנאות – צרו איתנו קשר במרכז א.ב.י עוד היום.

על אקלים חינוכי מיטבי וסדנאות מעגלי א.ב.י למורים

אבי ריינשטיין, מייסד ומנהל מרכז א.ב.י לאומנויות ביטוי ויצירה, השקיע שנים רבות בלימוד ובמחקר של הקבוצה ושל ההשפעה שיש לה על התלמיד. האקלים החברתי בקבוצה אומנם מושפע רבות מהתנהגות החברים בה ומהתנאים האובייקטיבים של הקבוצה, אך נוסף לכך רכיב משמעותי שלא רבים נותנים עליו את הדעת – הדרך שבה החברים בקבוצה מפרשים את האקלים החברתי. כדי לייצר אקלים חינוכי מיטבי חשוב לאפשר לכל חברי וחברות הקבוצה לבטא את עצמם, אך חשוב לא פחות מכך לייצר אצלם את המודעות לתהליכים השונים ולהקשרי הגומלין וההשפעות ההדדיות שנוצרים בקבוצה. במהלך סדנאות האקלים החינוכי מיטבי למורים נבין את תהליכי ההתפתחות של הקבוצה, את מנגנוני ההתנגדות השונים ונלמד כלים פרקטיים שיאפשרו לנו לבסס אקלים פרודוקטיבי ומוגן בעבור תלמידינו. שיטת הפעולה הייחודית של אבי היא גם זו שעומדת בבסיסן של תוכניות ההכלה וההשתלבות המוצעות על ידי מרכז א.ב.י במערכת גפ"ן של משרד החינוך.

הדינמיקה הקבוצתית היא דבר בלתי נמנע, בכל קבוצה שהיא יתפתחו דינמיקות שונות בין חברי הקבוצה אשר ישפיעו על התהוות הקבוצה. המטרה שלנו כמורים וכאנשי חינוך היא לייצר את האקלים החינוכי המיטבי ביותר בעבור תלמידינו כדי שאלו יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולהתפתח כאנשים. בעזרת השימוש שאנחנו עושים באומנויות השונות במהלך סדנאות המורים שלנו, אנחנו מאפשרים למשתתפים בסדנה לתקשר בדרכים שהן לא בהכרח שפתיות או לוגיות. הגישה הזו מאפשרת לנו "לקפוץ" מעל למחסום התודעה והיא מאפשרת למשתתפים להתחבר לעצמם בצורה שלמה יותר. השימוש באומנויות גם מאפשר לנו ליצר סביבה לימודית נעימה יותר והשונות הזו מסייעת לנו רבות כדי לייצר את האקלים המיטבי.

סדנאות למורים באווירה אחרת

אפשר למנות תיאורטיקנים רבים אשר עבודתם השפיעה על פיתוח סדנאות המורים של מרכז א.ב.י, אך מבין כולם אנחנו רוצים להתייחס כעת לאחד – הווארד גרדנר. התיאוריה הבולטת ביותר של פרופסור גרדנר היא "תאוריית האינטליגנציות המרובות" אשר מבחינה בין סוגים שונים של אינטליגנציות אשר מגבשות יחד את האדם ואישיותו. על פי תפיסתו יש לנו שמונה סוגים של אינטליגנציות:

1- אינטליגנציה שפתית

2- אינטליגנציה לוגית

3- אינטליגנציה מרחבית

4- אינטליגנציה מוזיקלית

5- אינטליגנציה תנועתית

6- אינטליגנציה בין אישית

7- אינטליגנציה תוך אישית

8- אינטליגנציה נטורליסטית

בסדנאות המורים לאקלים חינוכי מיטבי של מעגלי א.ב.י אנחנו יוצאים מתוך הנחה שבמהלך היום מרביתנו משתמשים באינטליגנציה השפתית והלוגית, וכך הדגש שלנו הוא על שאר סוגי האינטליגנציה ובאמצעות האומנויות אנחנו מצליחים להתחבר אליהן. בארסנל שלנו תוכלו למצוא פעילויות מוכרות כמו תנועה חופשית במרחב, יצירה של אומנויות פלסטיות ושימוש במוסיקה. אך מעבר לכך אנחנו עושים גם שימוש בכלים כמו תיאטרון פלייבק ואלתור אשר מסייעים לנו לעקוף את התודעה ולהתחבר לעצמנו בדרכים שאנחנו פחות מורגלים בהן.

הסדנה מותאמת גם עבור הורים וילדים וזמינה במתכונת ייעודית לשם כך תחת השם - מעגלי אבי להורים ולילדים. אתם מוזמנים ומוזמנות להיכנס ולהתרשם מהפרטים המלאים בלינק המצורף.

המאמר נכתב על ידי אבי ריינשטיין